דוד שביט ז"ל 1933-2023
אבא שלי, סבא דוד, היה אדם מיוחד. אדם אוהב אדם, אוהב משפחה ואהב את המדינה. הוא נולד בפולין, אך עלה מארגנטינה.
חמישה חודשים לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, סבא שלי , סבא זאב, הבין שהמצב לא טוב ועל היהודים לעזוב את פולין. הבריטים לא נתנו לו אישור עלייה לארץ לכן, החליט לעזוב את פולין ולעבור למושבות שהקים הברון הירש בארגנטינה. וכך הם הגיעו – סבא זאב, סבתא דורה אחיו - נון ואבי- דוד. ילד בן שלוש.
בארגנטינה הם הקימו חווה שמנתה מעל 1000 דונם וגידלו פרות.
אבי היה גאוצ'ו ארגנטינאי אמיתי.
כשהיה בן 17 החליט לעזוב את ארגנטינה ולעלות לארץ. סבי התנגד ולכן אבי כתב לדודיו שכבר גרו כאן בארץ. הם שלחו לו כסף לכרטיס לאונייה. המסע נמשך כשלושה חודשים עד שבסופו הגיע לכאן, לארץ ישראל.
במשך שבועיים עבר מדוד לדוד עד שהחליט שהגיע הזמן להתגייס. וכך בגיל 17.5 התגייס לצבא. את אימי הכיר בצבא והם התחתנו. היא ילידת הארץ – צברית משכונת בלינסון שבפ"ת.
נולדו להם שלושה ילדים: דורון הבכור, עופר האמצעי ואני -הצעירה. וכך המשיך אבי והתקדם בדרגות ובתפקידים עד לדרגת אלוף משנה. הוא הקים את מערך ההובלה. היה מפקד מרכז הובלה ונמנה על קבוצת מניחי היסודות עליהם נבנה ענף התובלה בישראל . הוא שירת לצידם של משה דיין, עוזי נרקיס מוטה גור, שמעון פרס, אריק שרון ואחרים. בגיל 42 החליט שהגיע הזמן להשתחרר ולהגשים חלום נעורים – להפוך להיות חקלאי. וכך הגענו מפתח תקווה לחניאל. הוא מאוד אהב את חניאל ואת האנשים ובתקופה מסויימת היה חבר בהנהלת המושב.היה ממובילי ההרחבה ואף הוביל את המאבק להקמת הרמזור בכניסה למושב.
לאחר שחרורו מצה"ל, החל לנהל את חברה להובלת דלק – ח.ל.ד
אימי ואני נשארנו לגדל פרחים ונעזרנו רבות במשפחות הוותיקות שליוו אותנו כאן – משפחת קרויטורו, זינגר, זלינגר וקפיזידר - מוותיקי היישוב. הם קיבלו אותנו בזרועות פתוחות ומהר הפכנו לחלק מהקהילה.
עם השנים נעלמו הפרחים, והאבוקדו ופירות ההדר תפסו את מקומם.
לימים הפך אבי ליו"ר ארגון המובילים בארץ ולאחר מכן ליו"ר מאפיות "אנגל" – תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון .
תמיד האמין אבי במדינת ישראל, אהב את הארץ, את הצבא, את המשפחה, הילדים והנכדים והקפיד להעביר לנו את חשיבות ערכי המשפחה ואהבת הארץ.
הוא דגל בחינוך ולימודים ודאג שכולנו – הילדים והנכדים ילמדו ויתקדמו.
אנו גאים באבא ובסבא שלנו. גאים במורשת ומעריכים את דרכו.
סיפור חייו היה שזור בתולדות מדינת ישראל ומלחמותיה. הוא היה אדם עם לב ענק וחיוך תמידי על הפנים. העוגן של המשפחה. לנצח ישאר בליבנו חקוק. נתגעגע תמיד!
אוהבים!
Comentarios